זמן להתעורר על הבמה

שיחה עם הדג נחש ואסף ליברמן

ירושלים, שנת 1996, קמה להקה שהבינה מראש שמוזיקה היא לא רק קצב אלא עמדה. הדג נחש הביאה לעולם הרוק הישראלי את צלילי ההיפ-הופ הירושלמי, גרוב ים-תיכוני וביקורת חברתית חדה כתער. שיריה הפכו להמנונים לא כי הם ענו, אלא כי הם שאלו בקול. 

שלושים שנה. שלושה עשורים של מאבקים, מחאות, מלחמות, ובחירות. שלושים שנה של כתיבה נגד, של כתיבה מאהבה, של כתיבה כי לא הייתה ברירה. הלהקה הפכה לפסקול של חברה שלמה ולאחד הקולות המובילים ביותר במוזיקה הישראלית, בארץ ובעולם.

ואז בא השביעי באוקטובר. מה שעשתה הדג נחש אחריו לא היה מפתיע, זה היה הגיוני לגמרי לכל מי שמכיר אותה. יוזמת "100 דגים" קמה כעזרה ראשונה תרבותית: כיתות אמן לעיבוד טראומה בעוטף ובצפון, הופעות תמיכה לחיילים ופצועים, חיזוק קהילות וחיבור לשורשי התרבות שלנו עם מוזיקה ככוח מחבר ומרפא, שמחזיר קול למי שאיבד אותו ומאפשר לבנות מחדש תחושת יחד, משמעות ותקווה.

Icons of Tolerance היא הסדרה שמוזיאון הסובלנות ירושלים משיק סביב אמנים שהפכו לסמלים, לא רק של קול אמנותי, אלא של עמדה, של אומץ, של שייכות. הדג נחש היא האייקון הפותח. 

במוצאי שבת, 27 ביוני, חברי הלהקה ייפגשו על הבמה של אודיטוריום מוזיאון הסובלנות ירושלים עם עיתונאי התרבות אסף ליברמן לכיתת אמן יצירתית.