אוקטובר הפך להיות בשבילי במקום תשרי, ימים נוראים. זמן לחשבון נפש.

זמן להזכר למה ועל מה ובשביל מי. לחדש את הקשר ואת ההקשר, לחדש את העשייה ואת התקווה.

לחדש את המנגינה הישראלית שמחברת אותי לעצמי ולעמי. המנגינה שמסלקת את הייאוש והשיעמום.

אני חוזר לעוגן במים באוקטובר הקרוב. שנתיים חלפו ועדיין אין אדמה מתחת לרגליים. אבל שירים יש.

מכירים את זה שבמקום שכואב יש לפעמים פעימות? כשאני מנגן את הפעימות הכואבות האלה ושר אני מתנחם, ולו לרגע, אני חוזר לנשום סדיר.

09.12.25
יום ג 20:30
אודיטוריום חיפה.
arrow
סל הקניות שלי
whatsapp
חזור לראש הדף
אתר זה עושה שימוש ב-cookies למטרות סטטיסטיקה, איפיון ושיווק, כדי לספק חווית גלישה טובה יותר וכדי להתאים את התוכן המוצג להעדפות שלך. יש לאשר את השימוש ב-cookies באתר. עוד מידע על השימוש ב-cookies אפשר לקרוא במדיניות הפרטיות שלנו